The Avatar Times

ישנן לפחות שתי קטגוריות של זהויות. הראשונה היא זהויות תפקיד, שנוצרות במכוון ומתקיימות רק כל עוד אתם יוצרים אותן. אלה הן העתקים של דגמי תפקיד - דימויים עצמיים מופשטים שאתם יכולים לאמץ כרצונכם. לרוב האנשים יש רבים כאלה והם מסוגלים לשנות אותן בקלות רבה למדי: עשיר, קבצן, גנב, רופא, עורך דין, צ'יף אינדיאני.

כאשר אתם רוצים להזדהות, אתם מאמצים אחת מזהויות התפקיד האלה. זה כמו לתת למישהו כרטיס ביקור. הזהות שאתם מאמצים עשויה להיות בדיוק כזו שאימצתם בעבר, והיא יוצרת רושם של המשכיות, ומאפשרת זיהוי וניבוי על ידי אחרים. "אה, זה הדוור", או שאתם יכולים לאמץ זהות חדשה לחלוטין (יש לכם רבות, זוכרים?) אותן אתם בוחרים על פי דגם תפקיד שונה. זהות חדשה זו משדרת את המסרים ששיניתם, לפחות מעל פני השטח, מה שרוב הסיכויים שימשוך מאנשים אחרים את התגובה: "מי אתם חושבים שאתם".

זו דרך אחרת לומר: "האם אתה מוכן בבקשה לחזור וליצור את עצמך כפי שהיית קודם"? (התכנית שלכם לצמיחה אישית נתקלה זה עתה בעימות חזיתי עם מישהו שלא רוצה שתשתנו).

הקטגוריה השנייה היא זהויות מתמידות, המתקיימות, בשינויים קלים בלבד, בדיוק כפי שהועתקו בצורה לא מודעת ברגע כלשהו בעבר. זהויות מתמידות הן מה שאתם מציגים כאשר אינכם מציגים במכוון זהות תפקיד. הן מופעלות אוטומאטית על ידי הסביבה או על ידי אחרים. הן נראות כאילו אינן נתונות לשליטתכם, ומובילות אנשים מסוימים לחשוב בטעות שהן היבט מסויים של העצמי האמיתי.

שתי הקטגוריות של הזהויות מתפקדות באופן דומה: הן פועלות כמסננים ופרשנים. הן מציבות אמות מידה למה טוב ומה רע, מה נכון ומה לא נכון, מה גורם סיפוק ומה מסב סבל. הן מפעילות שיקולים והנחות. לזהות הלוחם שלכם מן הסתם יש אמות מידה אחרות מאשר לזהות האיש הקדוש שלכם, ולזהות האמא שלכם יש מן הסתם אמות מידה שונות מאשר לזהות המקצועית שלכם. אותה התנסות עשויה להתקבל בברכה על ידי זהות אחת, אבל להיתקל בהתנגדות מצד זהות אחרת.

לכך יש מגוון רחב של השלכות. הזהויות שאתם מאמצים משפיעות על יחסים על ידי האופן בו הן מפרשות את מעשיהם של אחרים. זהויות מסוימות מעדיפות תגובות רגשיות מסוימות. זהויות אחרות משפיעות על מה שאתם מכנים מציאותי, ומה שאתם מכנים אשליה. זהויות יכולות להשפיע על מה שאתם תופשים, ועל מה שאתם פוטרים בזלזול. הן פותחות וסוגרות אפשרויות ומגדירות הישגים. הן גם יכולות להשפיע על מבנה הגוף ומצב בריאותו, ומידת הנינוחות או הלחץ שנגרם על ידי מצבים שונים. זהויות באות אחרי אמונות ביחס למידת ההשפעה שיש להן על חייכם. זהויות תפקיד שנבחרו במכוון יכולות להרחיב את חייכם, זהויות מתמידות המופעלות באופן אוטומאטי יכולות לחבל בחייכם.

לפני שאווטר הופיע על המפה, היה שוני רב בין אדם לאדם, ובין טכניקה לטכניקה, לגבי השאלה באיזו מידה, אם בכלל, זהויות מתמידות יכולות להשתנות. את רוב האנשים ניתן היה לאמן לזהויות תפקיד באמצעות שכר ועונש. מכללות ואוניברסיטאות הוציאו מתוכן רופאים, עורכי דין ומהנדסים - זהויות תפקיד שניתן היה לשנות במידה מסוימת. ואולם, הזהויות המתמידות, לא משנה איזו זהות תפקיד בחרו, התמידו בהשפעתן על ההתנגדות. השפעה מתמדת זו הובילה אנשים מסוימים להניח (שוב, הנחה מוטעית) שיש אישיות בסיסית שאי אפשר לשנותה.

מנהיגים בתחום תנועת הפוטנציאל האנושי היו הראשונים להבין את הפוטנציאל של עבודה עם זהויות מתמידות. הם הסיקו שאם אנשים מסוגלים לשנות את הזהויות המתמידות שלהם, לא תעמוד בפניהם שום מגבלה לשנות את חייהם. עבריינים יוכלו להשתקם, אאוטסיידרים יוכלו לזכות בקבלה חברתית, וכל אחד יוכל ליצור ללא חבלה עצמית. אבל החריטה המנטאלית התגלתה כלא כל כך קלה למחיקה.

  סדנאות רבות לשיפור עצמי היו (והינן עדיין) מבוססות על העצמת זהויות תפקיד מוצלחות. המטרה היא שזהות תפקיד מסוימת תוטמע כהרגל במידה כה רבה עד שתדכא את השפעת הזהויות המתמידות. בדרך כלל, זה מועד לכישלון.

גישות של "כתיבה מעל" מחזיקות מעמד לטווח הקצר. בסופו של דבר, הן מחמירות את מצב העניינים משום שהן יוצרות קונפליקט פנימי בין זהויות תפקיד שעושים להן אידיאליזציה, לבין הזהויות המתמידות - מי אתם רוצים להיות - לעומת מי שאתם לא מצליחים להפסיק להיות. במשך הזמן, גורם הקונפליקט הזה לאיבוד של ביטחון עצמי, הערכה עצמית וכבוד עצמי. תופעת לוואי מצערת זו מגבירה את עוצמתה של כל בעיה פסיכולוגית, זעירה ככל שתהיה, ועשויה להיות אחת הסיבות לשוק הגואה של תרופות אנטי-פסיכוטיות.

אז אנשים מסוימים נטלו בחשאי את התרופות שלהם, או נצמדו ביתר שאת למאמנים או למטפלים שלהם, או הוציאו עוד כסף על עוד טיפול, בתקווה או מתוך העמדת פנים שהצליחו לשנות את הזהויות המתמידות שלהם. חברתית, למטרות השגת קבלה חברתית או תוחלת, הם הצליחו להפגין התנהגות חדשה, אבל זה היה מתיש, ובדל"ת אמותיהם, שום דבר לא באמת משתנה.

השורה התחתונה הייתה שזהויות מתמידות הן מבנים ייחודיים, שרק היוצר המקורי שלהם יכול לשנות. שום כמות של מכות פטיש, סימום בתרופות או שכנוע על ידי מישהו אחר לא תפיק תוצאה לטווח ארוך. הכלים הנכונים חייבים לחזור לידיו של הבנאי המקורי. זה לא קל כאשר הבנאי המקורי נעלם, או משוכנע שהינו הדייר הסובל של מבנה לא טוב - לכוד בזהות עליה אין לו שום שליטה. כל מאמץ להתעקש בכוח על כך שהדייר הסובל הוא בעצם הבנאי בתחפושת רק מוסיף לאומללותו.

לכן זהויות מתמידות, לפני היות חומרי האווטר, נראו יצוקות בבטון מנטאלי. החדשות הטובות הן שהן רק נראו כך. מה שחומרי האווטר זיהו הינו שזהויות מתמידות מקובעות היו רק החצי הנראה לעין של מבנה מנטאלי דו קוטבי. ב-1991, פותח תהליך להטמעה וביטול שני החצאים של הזהות המתמדת.

 

 

מהן יצירות ראשוניות (פריימרי'ז) ויצירות משניות (סקנדרי'ז)?

יצירה ראשונית היא יצירה שנוצרת עם מספיק כוונה על מנת ליצור מציאות עבור היוצר. לדוגמא: "אני שמח" והיוצר הופך לשמח. היא כלי לעיצוב חוויות עתידיות. יצירה משנית היא משהו שנוצר ושאינו מה שהיוצר התכוון ליצור. היא מכשול שמופעל על ידי היצירה הראשונית. לדוגמא. "אני שמח" והיוצר מרגיש מאוכזב מכך שלא נעשה שמח. תחושת האכזבה היא יצירה משנית.

ניתן לטפל ביצירות משניות עד ששוב הן אינן עולות באופן אוטומאטי, ואז נוצרת היצירה הראשונית.

 

 

תרגיל
מתוך הספר התחדשות^TM

מטרה:
להדגים את השפעת שינוי נקודת המבט.
תוצאות צפויות:
תובנות, הגברת האחריות

הנחיות:

בחרו משהו וחשבו עליו כעל ___ הזה.

בחרו משהו וחשבו עליו כעל ____ ההוא.

  

האם אתם מוכנים?

עם אווטר כולם מרוויחים. כל אדם שהופך לאווטר מסיט את התודעה הקולקטיבית לעבר יותר סובלנית והבנה. לעזור לעצמכם באמצעות אווטר עוזר בו זמנית גם לכל השאר.