The Avatar Times
חקר התודעה
גיליון עשרים וארבעה
כשהתחלנו לראשונה להעביר אווטר לקהל הרחב, סברנו שזהו מוצר טוב, ששנים רבות של מחקר עמדות מאחוריו, ושהוא פשוט ליישום. התהליכים והתרגילים היו יעילים להדגים בשינוי מצבים. הקורס התנהל בקצב עצמי, וכיבד את מה שהאנשים כבר ידעו או האמינו בו. איכויות אלה הפכו את הקורס למשהו הניתן להטמעה ולא למשהו שיוצר
עימות. אנשים נהנו לעשות את הקורס, וסיפוריו עליו לחבריהם. זו הייתה ההתחלה.
לתרום ליצירתה של תרבות פלנטרית נאורה
הרצאת פתיחה בקורס המקצוענים מאת הארי פאלמר
מה שאני רוצה לדבר עליו אתכם הערב הוא התפתחות האווטר וההתפתחות האישית שלי. נראה שיש קשר מסויים בין השניים.ב-1986, הטריינרים ואני נחלצנו זה עתה מעשר שנים של חיים בעוני ומחסור תוך עבודה של 60 או 70 שעות בשבוע בארגון דתי, שמסיבה כזו או אחרת, איבדתי את אמונתי בו. זה סיפור לפעם אחרת, אבל העניין הוא שהייתי עייף מדתות, כמרים וארגונים שלא למטרות רווח, במיוחד מהחלק של לא למטרות רווח.
למעשה, פרשתי מן הארגון הזה כמה שנים לפני האחרים, ופשוט חיכיתי בשקט לכך שהם או יאוששו את הספקנות שלי או יחדשו את אמונתי. טוב, אתם יודעים מה היה הסוף. בתקופת הישיבה הזו על הגדר, התחלתי לחקור את העולם כיזם בעל עסק קטן. תוך שלוש שנים פתחתי חמישה עסקים, שכולם היו פחות או יותר מצליחים, אבל לא מלהיבים במיוחד.
וזה איפה שהייתי ב-1986. העמדתי פנים שאני חבר בכת שלא האמנתי בה. ניהלתי עסקים שלא נהניתי מהם, והתעוררתי כל בוקר עם הרגשה שהתשובות לחיים מתרחקות ממני עוד ועוד. חלק מכם היו שם. זה החלק המעונן של החיים.
קרן האור הייתה שמצב העניינים הזה החזיר אותי חזרה ללימודי הפילוסופיה המזרחית ולמחקר על העלמת החושים, מה שהסתיים בסופו של דבר ביצירת קורס האווטר. תיארתי את התקופה הזו באופן די מפורט בספר לחיות מתוך בחירה (תוכלו להוריד חינם עותק של הספר כאן)
הייתה לנו תכנית עסקית פשוטה: אנשים ישלמו לנו שכר לימוד, ואנחנו נוודא שהם מבינים את החומרים ויודעים איך להשתמש בהם. זו הייתה עסקה של win-win. תכנית השיווק שלנו הייתה שתלמידים מרוצים יספרו לאחרים, והאחרים ירצו גם הם לעשות את הקורס. זה פעל ואי אפשר היה לעצור את זה.תצטרכו לסלוח לי על חוסר הצניעות, אבל הסיבה שזה עבד כל כך טוב הייתה שאף אחד אחר בעולם לא הציע תכנית לאימון ההכרה שאפילו התקרבה למשהו כל כך ישיר, פשוט ויעיל כמו קורס האווטר. אז צברנו ביטחון, ומן הסתם נעשינו גם קצת יהירים... אוקי, אולי יהירים מאוד.
דמיינתי לעצמי שהלקוחות שלנו יאמרו: "הארי, אני מבין שחסמתי את עצמי מנטאלית, ועכשיו אני מבין שאני יכול ליצור את החיים שאני רוצה".
ואני אגיד: "תודה רבה לכם על שלקחתם את הקורס. אנחנו שמחים שנהניתם". ובזה נגמר העסק. אבל הפחתנו בערך התועלת שהיתה להעברת האווטר על חינו שלנו. השתפרנו בהעברת הקורס והתוצרים המשיכו להשתפר עד שזה עבד הרבה מעבר לציפיות שלנו.אז אולי עכשיו אתם מבינים מדוע היינו יהירים.
במשך ימים ושבועות אחרי שסיימו את הקורס, הבנתם של אנשים על מה שחוו המשיכה לגדול. הם הבינו שהם באמת משוחררים מהמגבלות הישנות שלהם. חלקם חוו תודעה משוחררת מאגו. שמתי לב שרמת האנרגיה שלהם היתה בשמיים. קיבלנו מכתבים מתוקים שתיארו איך הם השתמשו בכלים כדי ליצור ניסים בחייהם ובחיי אנשים אחרים.
האווטרים לא רק חווו את עצמם כמקור למחשבותיהם ואמונותיהם. הם נגעו בקצותיה של החוויה המיסתורית של מקור קוסמי. אחרי כמה שעות של עשיית התרגילים העיר תלמיד אחר: "אני מרגיש כאילו אני בטריטוריה של אלוהים".מרבית בוגרי האווטר המשיכו להתפתח ולהיות לאנשים בעלי תודעה גבוהה יותר, תבונה רבה יותר ושלווה גדולה יותר. הם רכשו ביטחון ביכולתם ליצור. הם חשו בטוחים, חלקם לראשונה בחייהם. הם קיבלו החלטות מבלי לחוש אשמה או ספקות. הם למדו לתאם את אמונותיהם ופעולותיהם עם המטרה. הם מלאו הערכה לחיים, ורבים הפכו מצליחים מבחינה כלכלית. הם היו ערים ומוכנים להשתתף ביצירה. אני לא צריך לספר לכם. אתם יודעים על מה אני מדבר.
מרבית בוגרי האווטר המשיכו להתפתח ולהיות לאנשים בעלי תודעה גבוהה יותר, תבונה רבה יותר ושלווה גדולה יותר. הם רכשו ביטחון ביכולתם ליצור. הם חשו בטוחים, חלקם לראשונה בחייהם. הם קיבלו החלטות מבלי לחוש אשמה או ספקות. הם למדו לתאם את אמונותיהם ופעולותיהם עם המטרה. הם מלאו הערכה לחיים, ורבים הפכו מצליחים מבחינה כלכלית. הם היו ערים ומוכנים להשתתף ביצירה. אני לא צריך לספר לכם. אתם יודעים על מה אני מדבר.לפעמים, כאשר הבוגרים לחצו את ידי, הם ממש לא רצו לשחרר. הם היו מסתכלים בעיני במבט ער לחלוטין ושואלים: "מה לעשות עכשיו? האם יש משהו בעולם שצריך להיעשות"?
ואני הפכתי והפכתי כדי למצוא תשובה לשאלה הזו. האם כל ניסיון לשפר את העולם הוא רק התנגדות שצריך לבטל? האם מספיק לחזור למצב של שקט ושלווה של כל אחד במרכז של עצמו ופשוט להתבונן בעולם? להתייחס בהערכה לכל דבר, להבין כל דבר, לסלוח לכולם, להיות מעבר להכל? או האם יש עוד משהו שצריך להיעשות?אני חושב שכאשר אתם שואלים שאלה בכנות מספקת, ורוצים שהיא תענה, היקום ימצא דרך לענות לכם. האם היה עוד משהו שרציתי לעשות?
התשובה הגיעה אלי. היא באה בדמות חלום של איש קדוש שדיבר איתי במבטא הודי. הוא אמר: "התודעה הקולקטיבית לא נמצאת בראש שלך. הראש שלך נמצא בתודעה הקולקטיבית".אחרי שחזרתי על כך כמה פעמים, התחלתי להבין. אין די בכך שאדם עובד על עצמו. ישנה נקודה בה ההתפתחות האישית חייבת ללכת אל מעבר לבחינה העצמית ולהפוך לאחריות חברתית. התודעה הקולקטיבית אינה בראש שלכם. הראש שלכם הוא בתודעה הקולקטיבית.
לחיצות היד הממושכות והמבטים של בוגרי האווטר חזרו אלי והתחילו להראות לי הגיוניים. הם מתפתחים מעבר לבחינה עצמית. הם יצאו מתוך מבוך האשליה העצמית. הם ערים בהווה ומסתכלים על העולם.
ההתעוררות הזו לאחריות רחבה יותר היא הסיבה שקורסי המאסטרים מלאים. עיניהם של האנשים נוצצות כאשר הם חושבים על העברת אווטר. זה פנטסטי. מה דעתכם להפגיש מישהו שאכפת לכם ממנו עם חוויה אשר, ביודעין או שלא ביודעין, הוא חיפש במשך גלגולים שלמים? אה, וגם שישלמו לכם על זה.
הדבר הראשון שתבחינו אצל מאסטר אווטר מצליח הינו שהוא מלא חמלה וכן. זו אינה דת מזויפת. לא תמצאו כאן מאסטרים שמתנועעים בחוסר נוחות, כובע בידם, מבקשים מכם תרומות. לא. אילו עשו כן, אנשים היו תוהים כמה לתת. האם נתנו מספיק? האם נתנו יותר מדי? כל העסקה מלווה בסימני שאלה. מאסטרים נוקבים מחיר ודבקים בו. הם מעבירים שיעור בעל ערך תמורת מחיר ראוי.
מה שנוגע אלי, ואני חושב שזה נכון גם לכל הטריינרים, עברנו דרך ארוכה מאז אמבט הציפה ב-1986 ועד היום. נתקלתי בכמה מהאנשים הכי גרועים שאתם יכולים לדמיין, אבל פגשתי גם הרבה מהאנשים הטובים והמבריקים ביותר. ואני חושב שהטובים והמבריקים ביותר נמצאים כאן.
אינני יודע איך לבטא את ההערכה העמוקה שיש לי על תמיכתכם ועל ידידותכם. אני חושב שפשוט אבטא את הערכתי בכך שאמשיך לתרום את כל שביכולתי ליצירת תרבות פלנטארית נאורה. אתם מוזמנים להצטרף אלי אם בא לכם. תודה רבה.
סיפורו של קורס האווטר
במה שונה אווטר מטכניקות אחרות להתפתחות אישית?
בדרך כלל, אנשים מתפתחים בעד ונגד אמונות לגבי מה שנכון. הם פועלים על פי משהו משום שהם מאמינים שהוא נכון. מישהו אומר: "כך צריך לחיות" ומכיוון שהוא משכנע, או כריזמטי, או שיש לו כוח מסוים עליכם, אתם מאמינים בהוראות שלו. אני לא אומר שזה בהכרח רע, אבל זה ההבדל הגדול בין אווטר ובין מרבית התורות האחרות. אווטר לא יגיד לכם במה להאמין. 
אווטר יעשה בשבילכם שני דברים: ראשית, הוא ילמד אתכם לחבר את הנקודות בין מה שאתם מאמינים ומה שאתם חווים בחייכם. שנית, הוא ילמד אתכם איך למוסס אמונה שיוצרת התנסות שאינכם מעדיפים. הדגש הוא על חקר התודעה ושינוי רק של אותם דברים בחייכם שאתם אכן רוצים לשנות.
רגעים יוצאי דופן
לא יכולתי שלא לבוא לקורס בן תשעת הימים במונטריי שבועיים לאחר מכן. קיוויתי שהקורס הזה ירחיב את התרגול שלי במידה רבה. לא היה לי (כמובן) שום מושג מה אני עומד לפגוש. הייתי כל כך מלא תודה על עבודתך, על מסירותך ועל יכולתך לארגן את החומר הזה בפורמט כזה. זה נראה כל כך נגיש. כל כך מזמין את האדם להרגיש.
היום הוא היום התשיעי. אני מרגיש כל כך קליל ומלא חדווה. גם לפני הקורס התייחסתי לעצמי כאל אדם אופטימי. כיום, אני מרגיש שאני יכול לתת את עצמי בחופשיות לכל האשים בחיי. איזו מתנה יפה בשבילי ובשביל כל מי שעמם אני חולק אותה. אני אעשה את קורס המאסטרים. תודה לך, הארי -ד.ר.
אני מאוד שמחה משום שהבנתי איך אני יכולה לתרום ליצירה ושימור של תרבות פלנטארית נאורה, לה הקדשת את חייך. אני רופאה ואני אוהבת את מה שאני עושה, אבל אני יודעת שאני יכולה לעזור הרבה גם בעבודתי כרופאה, ואני מרגישה שאני עושה מה שאני רוצה. אני יודעת איך אני יכולה לתרום על ידי יצירת סטודנטים לרפואה שיהיו אנשי מקצוע טובים בעתיד, ועם כל מי שאני חיה איתו, בעלי, ילדי, וחברי, לעזור בתהליך השינוי שלהם עם כל אהבתי ומעשי. תודה לך על כל האהבה והחמלה שיש לך לכולנו. להתראות בקורס האשפים 2009.כמו כה רבים אחרים בקורס שלי, הרגשתי שחיי היו מוגבלים בגלל החלטות גרועות בעבר והפרות שלא מצאתי את האומץ והכנות לקחת עליהן אחריות. השבועיים האלה היו פשוט פנטסטיים, כשהכנות שלי עם עצמי השתפרה והמודעות שלי התרחבה. הרגשתי מסוגל להעמיק עוד יותר אל תוך הסודות והתכניות הנסתרות והציפות. והיו לי אין סוף רגעים מרגשים עם הרבה דמעות שהזלתי ללא מבוכה, והתחושה של קבלת אחריות על הסודות האפלים ביותר שלי והרגעים הכי שפלים שלי היו ממש התעלות הנפש.התחושה המוזרה של להיות שקט לרגע אחד ומלא חיים ברגע הבא הייתה נפלאה, והתלוותה אליה היכולת לסמוך על עצמי. זו הייתה התנסות שהייתי רוצה להמליץ עליה לכל אחד.עוד צעד אחד בדרך לתרבות פלנטארית נאורה. תודה לכל מי שהצטרף למסע, ואיחולים מכל הלב לכל מה שעוד יבוא או יחזור. -ר.ב.
כל חיי הייתי מחפשת – חציתי ימים ומדבריות, טיפסתי הרים. תרגלתי יוגה, ישבתי שעות במדיטציה, אבל שום דבר לא ישווה למה שלמדתי באווטר, בקורס המאסטרים ולבסוף, גולת הכותרת, בקורס האשפים. כל הכאב, הדיכאון, החולי והאופקים המוגבלים נעלמו, ואני מרחפת כנשר. מצאתי את זרם הרוח שלי. חזרתי הביתה. תודה לך הארי, תודה לכם סטארס אדג'. תודה לכם, כולם שהם אחד.
הזמנה להצטרף
Iאם רצונכם שמאסטר של אווטר יצור עמכם קשר, לחצו כאן.
עם אווטר כולם יוצאים נשכרים. כל אדם שהופך לאווטר מסיט את התודעה הקולקטיבית לעבר סובלנות והבנה גדולות יותר. לעזור לעצמכם עם אווטר עוזר בו זמנית גם לכולם. - הארי פאלמר
הזמינו חבר להצטרף ל- Avatar Times
אם רצונכם לחלוק את החוויה הזו עם מישהו נוסף העבירו לחבר.
לתרום ליצירתה של תרבות פלנאטרית נאורה®
